חפש במאגר המידע שלנו

אייטמים אחרונים
ניצול פוטנציאל גגות מבני החינוך בעיר בית שמש להפקת חשמל ע"י התקנת פאנלים סולאריים

עבודה זו הוגשה במסגרת הקורס "סוגיות באנרגיה מתחדשת ופיתוח כלכלי" בלימודי התואר השני, בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב ועוסקת בנושא הכדאיות הכלכלית, אך גם החברתית והסביבתית שתופק בעקבות הצבת מתקנים פוטו וולטאים (סולאריים) להפקת חשמל על גגות בתי ספר בעיר בית שמש

תכנית ממשלתית להרחבת השימוש בתחליפי דלקים לתחבורה בישראל עד 2030

כיום קיימת תלות כמעט מוחלטת בנפט כמקור אנרגיה לתחבורה בארץ ובעולם. למעלה מ 90% מצריכת האנרגיה בתחבורה העולמית מקורה בנפט, ובישראל התלות אף גדולה יותר. למצב זה ישנן השלכות שליליות ביותר הן מההיבט הסביבתי, כתוצאה מפליטות גזי חממה ומזהמים שונים, הן מההיבט הכלכלי, מאחר והנפט מצוי בחלקו הגדול במדינות התורמות לחוסר יציבות פוליטית. מאחר וסקטור התחבורה אחראי ל כ-25% מפליטות גזי החממה בעולם, שני רק לסקטור האנרגיה (30%), חלק ניכר מהמאמץ לצמצום פליטות גזי החממה מתרכז בקידום הנעות חלופיות, נקיות יותר.

מאגרי הגז – גשר לאנרגיה מתחדשת

נכתב ע"י דיויד רוברטס drvox@ | פורסם לראשונה ביולי, 2018

מקור: https://www.vox.com/energy-and-environment/2018/7/13/17551878/natural-gas-markets-renewable-energy


במהלך העשור האחרון, הדעה הרווחת במגזר האנרגיה היא שגז טבעי הוא נכס מהמעלה הראשונה. פחם הוא מלוכלך והולך ומתייקר, אבל עדיין מוקדם מדי לקפוץ כל הדרך לאנרגיה מתחדשת. כדי להתקדם מהווה של דלקים מאובנים לעתיד של אנרגיה מתחדשת צריך גשר.

תוכנית רשות החשמל למשק החשמל עד 2030

זו המצגת הכי עדכנית נכון ליוני 2018. היא מתארת את תכנון הרשות עבור משק החשמל עד ל-2030 כחלק מהתוכית הלאומית להפחתת פלטות. 

פתרונות קיימים לאגירת אנרגיה – בקנה מידה גדול

קיימות בעולם טכנולוגיות רבות לאגירת אנרגיה המשתמשות בעקרונות פיזיקליים ותרמו דינמיים מגוונים, אסקור את המובילות שבהם ואלו בעלי ההיתכנות לאגירה בקנה מידה גדול.

עבודת סמינר זו נכתבה ע"י יובל בנטוב במסגרת סמינר אנרגיה מתחדשת, בהנחיית פרופ' איתי סנד, מכללת אפקה, מרץ 2017.

תרשים אגירה שאובה

אגירה שאובה היא שיטה לשימור אנרגיה בצורה של אנרגיה פוטנציאלית על ידי שאיבת מים ממאגר נמוך למאגר גבוה. מקורות אנרגיה טבעיים ומתחדשים אינם תחנת כח שניתן לכבות ולהדליק כאוות נפשנו ועל כן כדי להפוך את האנרגיה המתחדשת למקור האנרגיה העיקרי להפקת חשמל יש לאפשר אגירת אנרגיה לזמנים אשר בהם לא מתקיים ייצור אנרגיה טבעי (משמש, מרוח, גלים וכד').

עצמאות אנרגטית אזורית – מקרה הבוחן של "עמק השמש" בערבה הדרומית

עבודת סמינר זו נכתבה ע"י זוהר וייס, במסגרת הפקולטה למדעי הרוח והחברה המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. מנחה מלווה: ד"ר מידד קיסינג'ר. 2017.

בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ברחבי העולם ההבנה כי מקורות האנרגיה שלנו הולכים ופוחתים, וכי השימוש בהם איננו בר-קיימא ותורם באופן ישיר לפליטות מזהמים ולהתחממות הגלובלית. בעולם המערבי, שריפת דלקים מאובנים הולכת ומפנה את מקומה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אנרגיה הידרו-אלקטרית ועוד. באזורנו עתיר אנרגיית השמש, קמה בעשור האחרון יוזמה מקומית סביבתית לצריכה וייצור של אנרגיות מתחדשות – זהו חזון "עמק השמש" בערבה הדרומית, אשר שואף להפוך עד 2025 את חבל אילות והעיר אילת ל- 100% עצמאיים אנרגטית ונטולי פליטות פחמן.

פוטנציאל ייצור חשמל סולארי מגגות בישראל

הערכת הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיה סולארית באמצעות מתקנים על גגות בישראל הינה מורכבת. יש לסקור את מצאי הגגות בישראל, תוך התייחסות לגודלם והשימוש שנעשה בהם (מגורים, תעשייה, מסחר, חקלאות וכדומה). מאלה, יש להסיר שטחי גגות אשר משמשים לשימושים ומתקנים אחרים, שטחי גגות מוצללים, וגגות במפנים לא מתאימים.