פרופ רחל אלתרמן ד”ר נעמה טשנר, הטכניון- המרכז לחקר העיר והאזור
דוח מחקר- חסמים של רגולציה קרקעית ותיכנונית בישראל במבט השוואתי
דו”ח זה מסכם מחקר שעסק בחסמים להצבת מיתקני אנרגיות מתחדשות בעיקר שמש ורוח במדינת ישראל – הן במיגזר הכפרי והן בעירוני. מוקד הדו”ח הוא ההיבטים של רגולציה קרקעית, תיכנון ובנייה, במבט בין-לאומי השוואתי. המחקר התבסס בעיקר על סקירת מסמכים וראיונות עומק עם בעלי-עניין רבים, ב 9- מדינות אירופיות החברות ב- OECD )גרמניה, דנמרק, אנגליה, צרפת, איטליה, הולנד, פולין, ספרד ופורטוגל.
מדינת ישראל התחייבה יחד עם מדינות העולם ליעד של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וכיום על אף המאמצים נראה כי היא תתקשה לעמוד בו. ישנם חסמים מסוגים שונים הקשורים לתיכנון, מיקום והפעלה של מיתקני אנרגיה מתחדשת. חסמים הנחבאים מן העין הם אלה הקשורים במקרקעין: זמינות, זכויות קנייניות, רגולציה של תיכנון וסביבה וכללי מיסוי הנוגעים למקרקעין ולבנייה.
מטרת העל של המחקר היא לבחון במבט בין-לאומי השוואתי את ההסדרים והחסמים הרגולטוריים בתחומי המקרקעין ותיכנון ובנייה, הנוגעים למיקום והצבה של אנרגיות מתחדשות, הן במיגזר העירוני והן במיגזר הכפרי בישראל. יעדי המחקר הם:
- לזהות נקודות חיכוך וקונפליקטים קיימים או פוטנציאלים סביב מיקום של מיתקני אנרגיות מתחדשות בישראל ובמידגם של מדינות OECD . הקונפליקטים עשויים להיות עם אנשים פרטיים, ארגונים לא-ממשלתיים, או מישרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים. מטרת המחקר היא לבחון באופן השוואתי את הקשר בין נקודות החיכוך הקיימות לבין ההסדרים המישפטיים-מוסדיים הקיימים בכל מדינה.
- להצביע על דרכים לשפר את ההסדרים הקיימים בישראל, על מנת לעודד הקמה של אנרגיות מתחדשות למען איכות הסביבה, הביטחון האנרגטי ועמידה בהתחיבויות בינלאומיות. בה בעת, דרכים אלה עשויות לשפר את האיזון בין אנרגיות מתחדות לבין אינטרסים ציבוריים מובהקים אחרים, כגון שמירת הנוף, החי והצומח, החקלאות, ואיכות החיים בערים הצפופות.