fbpx
27 September 2021  | Israel’s renewable percentage of total energy production 9%

דרוש סיפור חדש

לימור אלוף/ העין השביעית 7.8.2019

התחממות אקלימית מפתיעה ומתגלה כנושא טרנדי בעולם. אכן מדובר במצב חירום, בקנה מידה שהציביליזציה שלנו מעולם לא הכירה. המצב דורש שינויים טכנולוגיים גורפים ורחבים אולם השינוי שעל הפרק לא יכול להיות רק טכנולוגי. התחממות אקלימית היא רק סימפטום אחד לכשל היחסים שלנו עם הסביבה. גופי מחקר בינלאומיים מתריעים מפני הכחדת מינים מואצת, דלדול ואובדן אדמות פוריות, יערות ושוניות אלמוגים; וחדירת מיקרו-מזהמים לאוויר שאנחנו נושמים ולמזון שאנחנו אוכלים.

משבר האקלים אמנם מציב בפנינו אתגר עצום, אולם השינוי הנדרש מאיתנו לא יתמצה בקפיצה מטכנולוגיה אחת לאחרת. השינוי הנדרש והקריטי הוא של מערכת היחסים שלנו עם כדור הארץ. וכדי לשנות מערכת יחסים צריך לשנות את סיפור-העל, המודל המנטלי שמנחה אותנו.

שלושת הכשלים של סיפור-העל שלנו:

הכשל הראשון של סיפור-העל השגוי שלפיו אנחנו מתנהלים הוא כשל הבנת המערכת. גדלנו לאורה של תפיסה שלפיה כדור הארץ הוא מאגר זמין וכמעט אינסופי של משאבים לשימוש וצריכה אנושיים, וגם אגן לפסולת ולמזהמים שלנו. ראינו בו סופרמרקט ענק וזול של המין האנושי. לא הצלחנו להכיר בו כמערכת אקולוגית מורכבת, ייחודית, עם תלות הדדית בין רכיביה ועם מגבלות קשיחות.

הכשל השני הוא ההתנהלות שלנו בתוך המערכת מאחר ולתפיסתנו מדובר בשירותי חינם, שלא רשומים על שם אף אחד בטאבו, הענקנו לעצמנו חירות לקחת, לייצר ולהזרים למערכת מה שאנחנו רוצים, ללא רסנים ומגבלות. כך כרינו מקרום כדור הארץ מינרלים נדירים ורעילים ופיזרנו אותם במוצרים שונים: מכספית בסתימות שיניים, דרך עופרת בדלקים ועד קדמיום בצבעים. כרינו ושרפנו פחם, נפט וגז, והעלינו את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמות לא מוכרות למין האנושי, רמות שהיו בכדור הארץ לפני 3–5 מיליון שנה, עת פני הים היו גבוהים ב-10–20 מטר מגובהם כיום והטמפרטורות היו גבוהות ב-3–4 מעלות צלזיוס.

יצרנו במעבדות תרכובות חדשות, חומרים זרים לטבע שאינם מתפרקים לחומרי מוצא תמימים, הכנסנו אותם למוצרים קוסמטיים, רקחנו מהם כימיקלים תעשייתיים, חומרי הדברה ותוספי מזון. חלקם יישארו איתנו שנים רבות, יתגלגלו למקומות שאליהם לא יועדו ויופיעו ברקמות השומן שלנו, מהשד ועד המוח.

הגדלנו לעשות והרשינו לעצמנו לברא יערות ולאטום שטחים ירוקים, לבנות ולסלול, להפוך אותם לכבישים, מגרשי חניה, מרכזי קניות, שדות לגידולי יחיד לבהמות ועוד ועוד.

והכשל השלישי הוא כשל תפיסת הערך. לא הבנו כי אנו חלק ממערכת חיה, שניתן לראות אותה כאורגניזם-על שחיים מתקיימים על פני הצד החיצוני שלו. במארג חיים זה, המין האנושי הוא מין אחד בקרב מגוון עצום – ובמידה רבה לא ידוע – של מינים שעִמם אנו חולקים את החיים על פני כדור הארץ. סירבנו להבין כי כמו יתר המינים אנחנו תלויים בו לקיומנו תלות מוחלטת. מערכות אקולוגיות, ולא תאגידים, מספקות קשת של שירותים תומכי חיים שאין להם תחליף ויש להם ביקוש בלתי פוסק. הן מטהרות את האוויר, מספקות מזון, סיבים ותרופות, מחדשות את האדמה, מעבדות פסולת, מספקות שכבת הגנה קוסמית מקרינת השמש, יציבות אקלימית, ובנוסף מרגיעות ומפעימות אותנו. תרבויות שבטיות עתיקות השכילו לראות עצמן כחלק ממערכת אקולוגית, ואילו אנחנו החזקנו בתפיסה מיתית של שליטה בכוכב. וכאשר נדרשנו לנושא בשלהי המאה ה-20 קראנו לו “איכות הסביבה”, כאילו מדובר במערכת חיצונית לנו, שבה יש סביבה ויש אדם.

ישנם מחסומים רבים במאבק על עתיד כדור הארץ והמחסום האחרון הוא אנחנו, שנמצאים בדיסוננס קוגניטיבי עז עם העובדות. אנחנו לא רוצים לדעת. אנחנו מתים להאמין בפתרונות קסם טכנולוגיים ורוצים להמשיך כרגיל באורח החיים ובעסקים שלנו, בעודנו מסתפקים בצעדים ירוקים מזעריים ותיקונים קוסמטיים. אולם המחויבות שלנו לילדינו דורשת מאיתנו לפרוץ את מחסומי הבורות, לאמץ את סיפור-העל החדש, לרתום את סוכני הידע המרכזיים בחברה שלנו, את מערכת החינוך, האקדמיה והמדיה, כדי ליצור רצון פוליטי לשינוי מקיר לקיר. אין לדעת אם נצליח, ואם יש לנו מספיק זמן לעשות את השינוי שנדרש, אולם לא נוכל לדעת אם לא ננסה.

https://www.the7eye.org.il/339969?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=heschel@heschel.org.il