מעבר לייצור חשמל מבוסס על אנרגיות מתחדשות נקיות במקום על דלקים פוסיליים מזהמים הפך בעשור האחרון ליעד מרכזי באסטרטגיה העולמית למאבק בשינויי האקלים. מדינות OECD מובילות ומדינות רבות אחרות הציבו מטרה להגיע ל- 122% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב 0202- והעלו את יעדי המתחדשות לשנת 2030 לשיעור של 50-65% . במקביל לכך הושקע בעשור האחרון מאמץ עולמי עצום בפיתוח, מסחור והתקנה של טכנולוגיות סולאריות שונות אשר הביאו לצניחה בעלויות כך שהיום זול יותר לייצר חשמל מאנרגיה סולארית מאשר מגז או פחם.
בהשוואה לשאר מדינות ה- OECD ישראל קבעה יעד נמוך של 17% בלבד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030. כיום שיעור האנרגיה המתחדשת במשק החשמל עומד על כ- 7.5% אשר מרביתה מיוצרת במתקנים סולאריים קרקעיים. אולם הפוטנציאל הנוסף הקרקעי מוגבל מאוד מאחר ועתודת הקרקע שעדיין נותרה מיועדת לצרכים לאומיים שונים ובעיקר להרחבת שטחים עירוניים, אזורי תעשייה, מתקני צבא, חקלאות ושמירה על ערכי טבע ושטחים פתוחים לנו ולדורות הבאים. לעומת זאת, ניתן לייצר אנרגיה סולארית יעילה, נקייה ומבוזרת על גבי הגגות והחזיתות של מאות אלפי מבנים הקיימים היום כמו על גבי חניונים, תשתיות תחבורה ושטחים מבונים אחרים. משאב השטח הבנוי הזה גדל מידי שנה ואתו גם הפוטנציאל לייצר חשמל סולארי. המשרד להגנת הסביבה סבור שבחינה יסודית ומעמיקה של האופן בו ניתן לנצל את השטח המבונה בישראל לייצור סולארי מאפשרת להעלות את יעדי האנרגיות המתחדשות תוך שמירה על שטחים פתוחים.
בנוסף, ביזור ייצור החשמל על ידי הפיכת מאות אלפי מבנים, תשתיות ושטחים מבונים אחרים ליצרני חשמל סולארי יכולה לשפר משמעותית את הביטחון האנרגטי ואמינות אספקת החשמל של ישראל. ככל שהיקף המתחדשות במרחב הבנוי יגדל כך תקטן התלות של מערכת החשמל במספר קטן של מתקני תשתית קריטיים, אסדות גז ותחנות כוח גדולות, אשר חשופות לתקלות, פגעי מזג אוויר ופגיעות מכוונות. יצוין גם שהירידה המהירה והמתמשכת בעלויות האגירה הופכות את מימוש הפוטנציאל הסולארי במרחב הבנוי להזדמנות כלכלית שתאפשר לחסוך הקמת תחנות כוח ותקטין את איבודי ההולכה ברשת החשמל.