חשמל במסלול הירוק – תמצית מדו”ח של החברה להגנת הטבע בנושא אנרגיה מתחדשת תומכת סביבה וטבע


בשנים האחרונות עובר משק החשמל בישראל תמורות רבות. ייצור החשמל בדרך המסורתית באמצעות שריפת פחם ודלקים נוזליים הולך ומצטמצם, ואת מקומו תופס השימוש בגז טבעי. בנוסף לכך, טכנולוגיות שונות לניצול אנרגיות מתחדשות מצטרפות למערך ייצור החשמל: על גגות מבנים מוצבים פאנלים סולאריים, מוקמים שדות סולאריים נרחבים על פני הקרקע, בעיקר בדרום הארץ, וטורבינות רוח נמצאות
בהליכי תכנון והקמה.

מתוך מגוון האנרגיות המתחדשות בהן נעשה שימוש בעולם, הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל הינן ייצור חשמל מאנרגיית השמש (סולארי),הרוח (טורבינות רוח) וביוגז. לכל אמצעי שכזה יתרונות וחסרונות משלו, וכן קשיים ייחודיים למימוש בישראל. ביוגז מצריך זרם שוטף של פסולת אורגנית, אותו יש לשנע ממקומות מרוחקים וממוקדי ייצור רבים, וזאת לאחר תהליך מיון מורכב מתוך פסולת מעורבת.

הצבת טורבינות רוח במקומות רבים בישראל, בהיותה ציר נדידה עולמי ובעלת חשיבות אקולוגית יוצאת דופן, משמעה קטל נרחב של עופות ועטלפים, רבים מהם בסכנת הכחדה. הקמת שדות סולאריים משמעם גריעת עשרות אלפי דונמים ממערך שטחים פתוחים מצומצם ממילא. אל מול אלו, ייצור חשמל סולארי על גגות משמעו ניצול שטח תפוס ממילא, חסכון בהקמת מערכות הולכת חשמל מהפריפריה אל מרכזי צריכת החשמל, וחלוקת התועלת הכלכלית מייצור החשמל בין יצרנים רבים.

הגידול באוכלוסיית מדינת ישראל, העלייה ברמת החיים ואיתה העלייה בצריכת חשמל לנפש, צפויים להביא את ייצור החשמל השנתי בישראל מ TWH 67- בשנת 2016 לכ TWH 96- בשנת 2030 , בתרחיש “עסקים כרגיל”.

בשנת 2016 61% מייצור החשמל נעשה באמצעות גז טבעי,  36% באמצעות פחם והיתרה,  3% , באמצעות אנרגיות מתחדשות. נתונים אלה מבטאים שינוי דרמטי שהתרחש בסל הדלקים לחשמל בשנים האחרונות, כאשר רק לפני עשור, בשנת 2006 , כ 70%- מהחשמל יוצר בפחם, כ 10%- בדלקים נוזליים (סולר ומזוט) ופחות מ 20%- בגז טבעי. המספרים הללו מבטאים הפחתה דרמטית, גם אבסולוטית, בייצור בפחם מלמעלה מ TWH 35- בתחילת העשור הנוכחי לכ TWH 24- בשנת 2016 .

חלוקת צריכת האנרגיה בישראל לפי מקור 2006 לעומת 2016

 

שינוי זה החל בין היתר מכיוון שייצור חשמל משריפת פחם ודלקים נוזליים פולט מזהמים רבים אשר גורמים לאבדות קשות בנפש ולהפסדים כלכליים למשק המדינה במיליארדי דולרים לשנה בשל מחלות הקשורות בזיהום אויר. המדיניות להפחתת השימוש בפחם ודלקים נוזליים ומעבר לשימוש בגז טבעי, באה לידי ביטוי גם בהחלטת שרי האנרגיה והגנת הסביבה לסגור את יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין בשנת 2022. מעבר מייצור חשמל באמצעות פחם לייצור חשמל באמצעות גז טבעי משמעותו ירידה משמעותית בפליטת מזהמי האוויר. הפחתת הפליטות בשל המעבר לגז טבעי משמעה גם הפחתת התרומה לשינויי האקלים, שכן בייצור חשמל בגז טבעי נפלטות כמחצית מפליטות הפחמן הדו-חמצני שנפלטות בהשוואה לפחם. שילוב אנרגיות מתחדשות בתמהיל הדלקים גם הוא תורם להפחתת פליטות מזהמים ומפחית את התרומה לשינויי אקלים. כמו כן, לאנרגיות מתחדשות יתרונות נוספים: הן מבוססות על משאבים שאינם מתכלים ותורמות לכלכלה המקומית ולעצמאות אנרגטית.

שילוב אנרגיות מתחדשות בתמהיל הדלקים גם הוא תורם להפחתת פליטות מזהמים ומפחית את התרומה לשינויי אקלים. כמו כן, לאנרגיות מתחדשות יתרונות נוספים: הן מבוססות על משאבים שאינם מתכלים ותורמות לכלכלה המקומית ולעצמאות אנרגטית.

עקרונות רצויים לשילוב אנרגיות מתחדשות בישראל

ישראל הינה מדינה צפופה וממועטת בשטחים פתוחים, וצפויה להיות המדינה הצפופה במערב. לצד זאת, בישראל מגוון ביולוגי רב ואיכותי, ושטחה של ישראל נכלל במסגרת 2% משטחי היבשות שנמצאו כחשובים ביותר למגוון הביולוגי בעולם . לכן יש להקפיד על הטמעת טכנולוגיות אשר חוסכות בקרקע ואינן פוגעות בבע”ח, תוך שמירה על שטחים פתוחים גדולים, רציפים ואיכותיים ככל הניתן. השמירה על פיתוח חסכוני בקרקע מתחייב גם על מנת לאפשר לדורות הבאים לספק את צרכיהם. החברה להגנת הטבע סבורה כי:
1. יש להפנות את עיקר המאמצים ליישום רחב היקף של אנרגיה סולארית במרחב הבנוי. ככל שמשאב הגגות ינוצל בהיקף רב יותר כך ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה סביבתי יותר.
2. יש לנצל את משאב הפסולת האורגנית לשם ייצור חשמל מביוגז תוך שמירה על איכות הסביבה.
3. הקמת טורבינות רוח תיעשה באתרים מתאימים מבחינת פוטנציאל הרוח ככל שאינם מסכנים את בעלי הכנף, בדגש על מינים בסכנת הכחדה ומיני דגל, וככל שאינם מייצרים מטרדים לתושבים או פוגעים בפיתוחם של יישובים קיימים. ההערכה היא כי הפוטנציאל מוגבל ביותר, וישנו ספק בדבר יכולת מיצוי המכסה הקיימת. לאור זאת אין להגדיל את מכסת הרוח.
4. אין לאשר הקצאת שטחים קרקעיים נוספים לאנרגיה סולארית. בפרט, אין להקצות קרקעות למתקנים סולאריים במחוזות ירושלים, מרכז, תל אביב, חיפה וצפון.

יעדי ייצור אנרגיה מתחדשת לשנים 2020 ו 2030

שנת 2020: רשות החשמל מעריכה כי היקף ייצור החשמל שיידרש בשנת 2020 יעמוד על כ TWH 72 . תחזית זו נמוכה יותר משצפתה התכנית להתייעלות אנרגטית משנת 2010, בתרחיש עסקים כרגיל לשנת 2020, וגבוהה יותר מהתחזית בתרחיש יישום יעדי ההתייעלות האנרגטית . אם כן, בעשור זה חלה האטה בצמיחת צריכת החשמל, בין אם בשל פעולות להתייעלות ובין אם בשל סיבות אחרות. על מנת לעמוד ביעד של 10% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2020 יש צורך בייצור חשמל בהיקף של TWH 7.2 לשנה. כלומר, יש צורך בתוספת מתקנים שייצרו חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של TWH 2.73 בשנה, בנוסף למתקנים קיימים או בתהליכי הקמה, אישור או תכנון מתקדמים אשר צפויים לקום עד שנת 2020.

שנת 2030: בהתאם לתכנית להתייעלות אנרגטית משנת 2017, בתרחיש “עסקים כרגיל” היקף הצריכה השנתי בשנת 2030 יעמוד על כ TWH 96. תחת הנחת עמידה ביעד ההתייעלות האנרגטית של 17% בשנת 2030 היקף הצריכה יעמוד על TWH 80 ויהיה צורך בייצור TWH 13.6 חשמל מאנרגיות מתחדשות. כלומר, יש צורך בתוספת מתקנים שייצרו חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של TWH 6.53 בשנה, בנוסף למתקנים קיימים או בתהליכי הקמה, אישור או תכנון מתקדמים ומתקנים נוספים במסגרת מכסות קיימות, אשר צפויים לקום עד שנת 2030.

את תוספת הייצור הנדרשת, מעבר למתקנים קיימים או בתהליכי הקמה, אישור או תכנון מתקדמים ומתקנים נוספים במסגרת מכסות קיימות, אשר צפויים לקום עד שנת 2030 , ניתן לבצע באמצעות הספק מותקן של כ 3,689- מ”ו של אנרגיה סולארית 25. מתוך הספק זה, על מנת לעמוד ביעד של 10% אנרגיה מתחדשת בשנת 2020, יש צורך בהספק מותקן של 1,543 מ”ו של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בין השנים 2020 ו 2030- יהיה צורך בהקמת 2,146 מ”ו נוספים של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית.

המלצות החברה להגנת הטבע

החברה להגנת הטבע סבורה כי:
1. יש לנצל את משאב הגגות ולפעול לייצור רחב היקף של אנרגיה סולארית במרחב הבנוי.
2. יש לנצל את משאב הפסולת האורגנית לשם ייצור חשמל מביוגז תוך שמירה על איכות האוויר, המים והקרקע.
3. הקמת טורבינות רוח תיעשה ככל שאין סיכון משמעותי לבעלי הכנף, בדגש על מינים בסכנת הכחדה ומיני דגל, וככל שאינן
מייצרות מטרדים לתושבים. הפוטנציאל לכך מוגבל ביותר ובכל אופן אין להגדיל את המכסה הקיימת לטורבינות רוח.
4. אין לאשר הקצאת קרקעות נוספות לאנרגיה סולארית.

1. קבלת החלטת ממשלה שתקבע מדיניות וכלים להקמה נרחבת של גגות סולאריים בישראל.
2. קביעת יעד חיבור של 1,550 מ”ו גגות סולאריים עד לשנת 2020 , ומכסה שנתית של לפחות 215 מ”ו גגות סולאריים עד לשנת 2030 .
3. חיוב הצבת מערכות סולאריות בבניה חדשה בחקיקה.
4. שכלול וטיוב מכסת ״מונה נטו״, והוספת אסדרות נוספות מותאמות לגגות ללא הליך מכרזי תוך התחייבות לרכישת החשמל. את אלה צריך ללוות בהסרת חסמים שונים, ובהם צמצום הביקורים של חברת החשמל, הרחבת הפטור מהיתר בנייה, הרחבת הפטור מהיטל השבחה וקביעתו כקבוע ועוד.
5. עידוד ניצול הפוטנציאל במגזרי גגות ייחודיים ובהם רשויות מקומיות, נכסים ממשלתיים, דיור ציבורי ומבני מגורים משותפים. זאת לרבות באמצעות הסרת חסמים ייחודיים, העמדת מסלולי מימון, ביצוע מכרזים מרוכזים ופעולה ממשלתית מתואמת.
6. יצירת מתווי מימון שונים לרבות ערבויות מדינה, קרן ממשלתית, ביצוע מכרזים מרוכזים לגופים מממנים ועוד.
7. יצירת מערך ליווי שיסייע לבעלי הגגות לממש את פוטנציאל הגג שלהם לייצור אנרגיה סולארית.
8. ביצוע פרסום וקמפיינים על מנת להכיר לציבור את קיומן של האפשרויות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות ולעודד אותו לעשות זאת וכן להעלאת מודעות בקרב גופים רלוונטיים כמו גופי תכנון ובקרב סוכני שינוי כגון אדריכלים.
9. לבסוף, בראיה צופת פני עתיד, יש לגבש מדיניות וכלים, ולייצר תמריצים מתאימים, לשילוב מערכות אגירה שיסייעו להקים מערכות סולאריות על גגות בהיקפים גדולים.

 

דו”ח זה נכתב ע”י החברה להגנת הטבע וכל תוכן שמופיע פה הוא בבעלותם ומופיע כאן באישורם. לקריאת הדו”ח המלא לחצו כאן.