נכתב ע”י: יעקב גלאוזיוס
ביקרתי לאחרונה בגרמניה, והתרשמתי מהרצינות שבה גרמניה מתייחסת למשבר האקלים, וכן מהצעדים הממשיים שהם מיישמים במטרה לקצץ את ה פליטות של גזי החממה, הגורם המרכזי להתחממות העולמית.
גרמניה הציבה יעד לאיפוס הפליטות נטו עד 2045. כאמצעי מרכזי לכך לתחום חשמל הם מציבים יעד להגיע ל 80% מתחדשות עד 2030. יש לכל זה השפעות גם בישראל. בקווי היסוד של הממשלה החדשה מופיע סעיף שמצדד בקיצוץ פליטות ב50% עד 2030.
מאידך אנחנו מכירים גורמים בישראל שמטילים ספק באפשרות לקצץ פליטות בקצב כזה ובכלל זה באפשרות לאפס פליטות נטו עד 2050.
לכן חשבתי שנכון לשאול האם אפשר לאפס פליטות נטו מישראל בייצור חשמל בעשורים הקרובים? איך נכון לעשות את זה? מה המשמעות לגבי עלות החשמל?
נכון להיום המקור העיקרי של אנרגיה מתחדשת בישראל זה אנרגיה סולארית. אני יוצא מתוך הנחה שזה ימשיך להיות המצב בעתיד הנראה לעין. אנרגיה סולארית זמינה ומתאימה לכל מקום בארץ. יש גם פוטנציאל רב במדינות מסביב. ככל שיתווספו מקורות אנרגיה מתחדשת נוספים מה טוב, אך אין ממש הכרח למקורות אנרגיה מתחדשת נוספים.
כל פתרון לאספקה אנרגיה אמינה ובטוחה על בסיס אנרגיה סולארית, צריך לתת מענה לתנודתיות באנרגיה סולארית. התנודות העיקריות הם המעברים בין יום ללילה וחוזר חלילה ובנוסף המעברים בין קיץ לחורף וחוזר חלילה. מעבר לכך יש גם תנודות משנה לשנה.
בדקתי לצורך החישובים כאן שני מסלולים לאיפוס פליטות מייצור חשמל בישראל. במסלול הראשון המספרים מוכתבים מתוך הנחה שאנרגיה סולארית או השטחים להפקת אנרגיה סולארית מצומצמים ולכן נסתפק במינימום אנרגיה סולארית הנדרש בכדי לאפס פליטות. במסלול השני המספרים מוכתבים על ידי רצון לצמצם למינימום האפשרי את הצורך לאגור אנרגיה מקיץ לחורף. בשני המסלולים אפשר לאפס פליטות נטו עם טכנולוגיה קיימת. בשני המסלולים מחיר החשמל בממוצע יהיה דומה למדי להיום, ובלי לפלוט גזי חממה נטו מהייצור השוטף.