בבית היתומים "מאמא פטומה" בפאתי ניירובי בירת קניה, בליבו של מטבח שחור ומפוייח, עומד מכשיר שנראה חריג לגמרי בנוף. שם, בבניין ישן ומתפורר, מוצב מתקן חדשני לסינון מים, ששינה את המציאות בבית היתומים מהקצה אל הקצה. עד שהותקן המתקן — הפועל בטכנולוגיה חדישה של סינון מים ללא צורך בחשמל — לפני שנתיים, הילדים ואנשי הצוות שתו מי ברז רוויים בחיידקים המזיקים למערכת העיכול ומסוכנים לשתייה. פאטייה, עוזרת מנהל בית היתומים, מספרת שעד שהגיע מתקן הסינון, כל כמה שבועות אחד הילדים היה חולה במחלת מעיים קשה. היום, בעזרת המתקן שמפעילים הילדים בעצמם, כמעט ואין חולים בבית.
"אני עובדת פה 37 שנים", מספרת פאטייה. "באתי לפה כשסיימתי את התיכון. כאן נולדו ילדיי ועכשיו אני סבתא. במשך הזמן שאני פה, אחד הדברים שהכי שינו את המציאות זה המים המסוננים והמים החמים למקלחת. הילדים היו
שותים מים מזוהמים מהברז, או ממנהרות באזור, מתקלחים אחת לשבוע, הכל היה מזוהם לחלוטין. ואז הגיעו שתי נשים והתקינו פה מערכת הסינון וגגות סולריים. מאז, הילדים מרגישים טוב, מתקלחים כל יום, ולא צריך לחמם את המים עם מדורות שהעשן שלהן מזהם את כל הבניין".
הנשים שעליהן מדברת פאטייה הן אורית מרום אלבק ודורית בנט, שתי יזמיות ותיקות שהקימו יחד את חברת "קיילות" המתאימה חידושים טכנולוגיים מתוצרת כחול־לבן לצרכים של מדינות עולם שלישי. התלוותי אל המסע האחרון של השתיים בניירובי שבקניה, וראיתי דרך עיניהן איך בעזרת טכנולוגיות שנראות לנו מובנות מאליהן, הן משנות מציאות חיים.
