ב-18.1 התקיימה ישיבה בכנסת בנושא חסמים לקידום טכנולוגיות להפקת חשמל מאנרגיית רוח – פיקוח ומעקב אחר יישום החלטות ועידת פריז.
הישיבה הינה ביוזמת יו"ר ועדת המשנה (ועדת המדע) חה"כ יעל כהן-פארן.
בישיבה נכחו יזמים מהתחום, נציגים של רשות הטבע והגנים, משרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון, רשות החשמל, משרד הביטחון, משרד הבריאות, ארגוני הסביבה החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וגרינפיס, יועצים סביבתיים, פעילים חברתיים ונציגי תושבים מתנגדי טורבינות.
במהלך הישיבה טענו הגופים הירוקים כי טורבינות רוח פוגעות פגיעה קשה בבעלי כנף, כך טען נציג רט"ג כי על פי המודלים המוכרים להם, נפגעים כ-30 בעלי כנף בשנה מטורבינת רוח אחת. מנגד הוצגו ע"י נציגי פרוייקט מעלה גלבוע תוצאות אמת של פגיעה במשך שתי עונות נדידה ובמתקן של 14 טורבינות רוח, נמצא כי היקף הפגיעה בבעלי כנף הוא מצומצם ביותר ועומד על 6 ציפורים (4 חסידות ושני עטלפים) (הבדיקות נערכות עפ"י הנחיות הרט"ג). הפער הגדול בין הנתונים הוא תוצאה של התבססות רט"ג על מודלים שמחשבים פגיעות בפועל מול פגיעות פוטנציאות.
פתרון אחד שהוצע בישיבה נוסח החשש מפגיעה בבעלי כנף ואשר נידון כבר בעבר, הינו קביעת משטר הפעלה של טורבינת הרוח, אשר ימנע את סיבוב הטורבינה בעת מעבר של ציפורים באזור חוות הרוח. המשמעות היא הינה עלות עודפת בה על רשות החשמל להכיר שכן מודל של משטר הפעלה צריך לכלול שיפוי של היזם על הפסקת הטורבינה.
סוגיה נוספת שנדונה בישיבה היתה המרחק המינימאלי הנדרש ממקום מגורים ולבין טורבינת רוח, בהקשר של רעש והפרעות אינפרא-סאונד. עמדת משרד הבריאות היתה כי המרחק המינימאלי הנדרש ממקום מגורים הינו 500 מטר וכי במרחק שבין 500 מ' ולבין 1,000 מטר, יש לבצע מדידות רעש כדי לא לחרוג מ 75 דציבלים בסקלה G. עמדה זו הוסיפה על עמדה קיימת של המשרד להגנס שקבעה גבול של 500 מ' בלבד.
התנגדות עיקשת להקמת טורבינות רוח היתה מצד נציגי התושבים בגליל בישובים הר המשא ומירב בעיקר מתוך חשש להשפעות בריאותיות מזיקות ופגיעה בנראות הנופית סביבם.
לעמדת משרד הבריאות
לעמדת המשרד להגנ"ס
הודעה לעיתונות מטעם הוועדה
