בעוד ששנים ממשלות ישראל מדברות על הורדת תשתיות לאומיות לאילת והערבה המקומיים תופסים יוזמה: תחנות כוח סולאריות, שיספקו כבר מקיץ כרבע מצריכת החשמל באילת בשעות היום, ומרכז מעבדות ומחקר לקידום טכנולוגיות קלינטק ישראליות.
מאז קום המדינה אילת היוותה את קצה הקו לה סיפקה המדינה חשמל. בימים אלה חל מהפך – החל מיוני 2013 תחנות כוח סולאריות, המוקמות בימים אלה בערבה, יספקו רבע מצריכת החשמל של אילת בשעות היום. ביולי 2014 התחנות יספקו כבר כ 80%- מצריכת החשמל באילת בשעות היום ואם חברת חשמל תסיים לחבר את קו החשמל החדש, כי אז בשנת 2020 האזור ייצר כ 400- מגה ואט חשמל שרובו יזרום צפונה.
קיבוצי הערבה היו בין הראשונים, יחד עם חברת Arava Power Company (שבה שותף קיבוץ קטורה ב 30%- מהאחזקות) לחבור לשטחים קרקעיים וגגות, לעבור את ההליכים הסטטוטוריים ולהיות בין הראשונים המקימים תחנות כוח סולאריות. למעשה, כבר ב 2005- הבינו בערבה, כי היתרון היחסי של כמעט 360 ימי שמש בשנה, שטחי תעשייה ריקים ושטחי חקלאות לא מעובדים בגלל מחסור במים, כל אלה יכולים לייצר ענף חדש ובכך להרחיב את סל הפרנסות ולהקטין את הסיכון של הקיבוצים המתפרנסים כיום בעיקר מתמרים ומרפתות.
האזור אמור לספק חמישית מכמות החשמל המתוכנן להיות מיוצר מאנרגיות מתחדשות עד 2020. המכשלה העיקרית העומדת, נכון לעכשיו, למימוש הייצור באילת והערבה הנה המחלוקת לגבי העברת 7 ק"מ של קו החשמל החדש, 161 קילו-וולט, דרך מכתש רמון. שר האנרגיה והמים והשר להגנת הסביבה החליטו על הטמנת הקו ואילו חברת חשמל עדיין לא ביצעה את ההחלטה. המחלוקת הזו, על הטמנת קו החשמל, משתרעת על חמש שנים ללא כל פתרון או לוח זמנים מחייב הנראה באופק. מצב זה מעיב על התקדמות ייצור חשמל נקי ואיכות אספקת החשמל לתושבי אילת והערבה.
מנוע לפיתוח אזורי
יצור החשמל הסולארי היווה למעשה הזדמנות למנף ענף חדש בערבה. בשותפות מלאה של פדרציית טורונטו והסוכנות היהודית, הוקמה מינהלת אנרגיה מתחדשת לאילת אילות – היחידה בארץ שתפקידה לרכז, לזהות הזדמנויות ולפתח את הנושא כמנוע לפיתוח אזורי. בשנת 2007 ייסדנו את הכנס הראשון לאנרגיות מתחדשות, שהתקיים באילת ומאז כבר התקיימו חמישה כנסים המשמשים במה לאומית בתחום האנרגיות המתחדשות שהינו שוק חדש, דינאמי ומשתנה ללא הפסקה בהתאם לשוק עולמי. בשנת 2011 ייסדנו את כנס ותחרות הנוער הבין-לאומיים לאנרגיות מתחדשות ובשנת 2010 ייסדנו את המרכז הטכנולוגי לאנרגיה מתחדשת "הון הטבע". השנה השקנו את מרכז ההכשרות שבו ניתנים קורסי העשרה לצוותי חינוך, קורסים מתוקשבים והכשרות מקצועיות ונמצאים בתהליך תכנון מתקדם בו נהפוך את כל נקודות הניסוי והייצור לאתרים תיירותיים קולטי קהל.
מינהלת האנרגיה מקדמת את המיזמים הסולאריים השונים בערבה, כולל את פרויקט תמנע שאמור לצאת בקרוב מכרז להקמת תחנת כח סולארית בהיקף של 60 מגה ואט ואת פיילוט גידול הקיקיון לביודלקים – הפיכת הערבה למעבדה של 3000 דונם של קיקיון על קרקעות שוליות ומים צלוחים לטובת ייצור ביודלקים על בסיס ידע ישראלי. במקביל, אנחנו רואים לנכון לקדם את נושא אגירת האנרגיה בהיבט הטכנולוגי והרגולטיבי על מנת לאפשר אספקת חשמל סולארי לאזור בכל שעות היממה ולחסוך הקמת תשתית הולכה לצפון.
מחקר וחדשנות טכנולוגית – המפתח להצלחה
כאמור, בשנת 2010 הקמנו יחד עם המדינה וחברות פרטיות את חברת "הון הטבע"- חממה טכנולוגית וקרן השקעות לאנרגיות מתחדשות, שבמסגרתה כבר הגיעו לערבה שלוש חברות סטרט-אפ המפתחות טכנולוגיות שונות בתחום: חברת SOLARIPHY חברת GEM SOLAR וחברת AUG WIND.
כל אחת מהחברות מקבלות מימון של כ 2.5 מיליון שקלים לשנתיים וליווי צמוד של צוות החברה ושל חברות התעשייה השותפות בחברה. במסגרת המרכז מנוהל גם שדה ניסויים המארח היום חמש טכנולוגיות שונות של חברות ישראליות, שרובן בתחום שיפור הביצועים של טכנולוגיית ה PV. השקעה בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות הינה ארוכה ויקרה וחברת "הון הטבע" ערוכה לטפל גם בהשקעות ארוכות טווח על מנת להצמיח תעשייה ישראלית בתחום. המדינה הבינה צורך זה ויזמה את הקמת המרכז, כאשר המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים העביר תמיכות לפיילוטים נבחרים, אך עדיין מחכים לתעריפי "מתקני חלוץ" שרשות החשמל אמורה לפרסם. מדובר על 50 מגה ואט שיקבלו תעריף שוק כדי שהפיילוטים יתחברו לחשמל ויוכלו לסייע במימון הארוך עד שטכנולוגיה יכולה להיות מוכרת על-ידי הבנקים למתן מימון עסקי.
העיכוב נובע מאי ההסכמה של רשות החשמל לממן פיתוח טכנולוגיות ושבתפקיד הקלאסי של רגולטור אין עיסוק בתחום זה
של מחקר ופיתוח. בהנחה שמדובר על מכסה מוגדרת ותעריפי שוק, נראה כי זה צו השעה ובאותו המחיר שמכניסים חשמל לרשת (כחלק מ-10% אנרגיות מתחדשות) ניתן גם לקדם טכנולוגיות ישראליות, שאולי בעתיד יוכלו לייצא טכנולוגיות ישראליות לעולם, ויפה שעה אחת קודם!
זאת ועוד, בתמיכת המשרד לשיתוף פעולה אזורי ו- JNF נבנה "מרכז שיתוף פעולה אזורי למחקר ואנרגיות מתחדשות" בעלות של כ 14- מיליון שקלים. מרכז זה יכיל 18 מעבדות, 12 משרדים, אודיטוריום, כיתות לימוד ומבואה קולטת קהל ויהווה מרכז מקצועי לחוקרים ישראלי וירדנים ולחברות הסטרט-אפ – לאלה שכבר פועלות כבר בערבה ולאלה שתגענה. חשוב להבין שבמרחק של 2500 ק"מ מאוניברסיטת בן-גוריון בב"ש, ובמרחק של 200 ק"מ מקרית המחקר של בן-גוריון בשדה בוקר לא ניתן לקיים מחקר ראוי בערבה, אלא אם כן גם בערבה תקום תשתיות ראויה של מעבדות לחוקרים. אז גם אם לא תגיע הרכבת בשנים הקרובות לאילת, גם אם תוכניות להתפלת מים לחקלאות יידחו עוד שנים רבות, גם אם נמל התעלה לא יקרום עור וגידים בעשור הקרוב וגם אם תעלת הימים בסוף תישאר בגדר פיילוט ירדני, נראה כי האנרגיה המתחדשת הנה הדבר הממשי הגדול הבא המתרחש באזור וכל תמיכה ממשלתית באזור הכי פריפריאלי של מדינת ישראל תהיה מבורכת. אנחנו, מכל מקום, כבר יצאנו לדרך.
