קיקיון (Castor Oil Plant) הוא צמח הגדל בחלקים גדולים של כדור הארץ והינו בעל תכונות חשובות לתעשיית הדלקים האלטרנטיביים כגון, קצב צימוח מהיר ותחולת שמן של כחמישים אחוז בזרעיו. לאחרונה חברו יחד קיבוץ יטבתה וחברת ביו-פיול וערכו פיילוט ראשוני של 25 דונם, אשר בחן את הגידול באזור הערבה הדרומית. היבולים שהושגו נחשבו להצלחה ועל כן הוציאו הגופים מאמר המביא את הרקע להחלטה- יתרונות הקיקיון, שימושים לקיקיון בעולם, מהות הפרויקט, כיצד נערך ואודות תוצאותיו.
צמח הקיקיון
קיקיון (Castor Oil Plant) צמח בר, דו פסיגי השייך למשפחת החלבלוביים שמקורו באפריקה וגדל לאורך דרכים ועל קרקעות מופרות, בחלקים גדולים של כדור הארץ וביניהם אגן הים התיכון. לתושבי ישראל הוא מוכר כמובן מספר יונה, אך לא פחות מכך מהיותו “עשב רע” ברבות מגינות ארצנו. גרעיניו של הצמח הם רעילים, אך הצמח עצמו בטוח לאדם.
הקיקיון גודל למטרת הפקת שמן כבר לפני 4000 שנים במצרים העתיקה. צמיגות השמן, גם בטמפ’ נמוכות וגם בטמפ’ גבוהות הן חלק מהתכונות הייחודיות שהובילו לשימושיו הרבים בתחומי תעשיית הקוסמטיקה, הרפואה, תעשיית שמני הסיכה, דבקים, צבעים גומי וטקסטיל. שמן הקיקיון נפוץ בענף הקוסמטיקה כטיפול לדלקות עור שונות, הוא משמש ברפואה כרכיב לתרופות שונות לסרטן ולאיידס והעובדה כי שמן הקיקיון אינו קופא גם בטמפרטורות נמוכות מאוד מאפשר להשתמש בו בתעשיית התעופה. מנגד השמן עמיד מאוד בטמפרטורות גבוהות ולכן ניתן למצוא אותו –במנועים של מכוניות מרוץ. חומרים מהשמן הם מרכיב בתעשיית הניילון ואחרים משמשים בתעשיית הגומי. בנוסף לכל אלה, שמן הקיקיון יכול לעבור סינון ועיבוד נוסף, בטכנולוגיה פשוטה וזמינה, כדי להפיק ממנו ביו דיזל, דלק שאינו מזהם אשר במהלך שרפתו פולט כמות – CO2 ברמה דומה לזאת שהצמח קולט במהלך גידולו. העובדה שדלק המופק מקיקיון, בניגוד לחלק מהדלקים הביולוגיים האחרים, אינו פוגע באטמים הסטנדרטיים ברכבים, מאפשרת לו להוות תחליף מלא לסולר ללא כל התאמה מצד הצרכן.
לקיקיון יש זנים רבים אך ככלל הוא בעל תכונות חשובות לתעשיית הדלקים האלטרנטיביים -קצב צימוח מהיר, סבילות למים ממליחויות שונות ובעיקר תחולת שמן של כחמישים אחוז –בזרעיו. כיום לאור משבר הנפט והצורך בתחליפי דלקים נראה כי שמן הקיקיון, בנוסף לתעשיית השמנים, נכנס לתעשיית הביודלקים ויכול להוות תחליף לדיזל. שוק הביודיזל משמן קיקיון יכול להוות מהפכה של ממש בשוק הדלק הסילוני לתעופה, כאמור בעיקר בשל תכונת הצמיגות הייחודיות שלו שלא מאפשרת לו לקפוא בטמפ’ נמוכות מאוד.
כאמור, צמח הקיקיון בעל תכונות חשובות לתעשיית הדלקים האלטרנטיביים – קצב צימוח מהיר, סבילות לקרקעות עניות בעלות איכות נמוכה, עמידות במים בעלי מליחויות שונות, תחולת שמן של כחמישים אחוז בזרעיו והוא קולט את כל הפחמן שנפלט משרפתו בעת הצימוח.
כאמור, צמח הקיקיון בעל תכונות חשובות לתעשיית הדלקים האלטרנטיביים – קצב צימוח מהיר, סבילות לקרקעות עניות בעלות איכות נמוכה, עמידות במים בעלי מליחויות שונות, תחולת שמן של כחמישים אחוז בזרעיו והוא קולט את כל הפחמן שנפלט משרפתו בעת הצימוח.
צמח הקיקיון בעולם
בעולם מפיקים כיום כ 1.5 טון שמן קיקיון בכ 40 מדינות העולם השלישי. תעשיית הביודלקים כולה ולא רק משמן הקיקיון מניבה 60 מליון דלק ביולוגי שהם שבעה ימים של צריכת דלק בעולם. 75% אחוז מתנובת צמחי הקיקיון בעולם – מקורה בהודו. 10% נוספים מגודלים בסין והשאר במדינות שונות. אחת המדינות המגלה עניין רב בגידול הצמח היא מקסיקו, בה נזרעו במהלך 2012-2011 אלפי דונמים של קיקיון.
בהודו, ובכל מדינות המזרח, הקיקיון מגודל כצמח חד עונתי, הנזרע באוגוסט ונקצר בסביבות פברואר. הגידול אינו ממוכן כלל והזריעה, הקטיף והעיבוד נעשים בעבודות יד. בחלק מהשדות בהודו יש מערכת ידנית להפקת שמן, אך על פי רוב נסחר הקיקיון כזרעים שאחר-כך עוברים עיבוד במפעלים גדולים יותר. מחירו של טון זרעי קיקיון נמצא בעליה בשנתיים האחרונות ועומד כיום על כ $600 בפתח השדה. במחירי הגידול היום הדבר משקף מחיר הפסדי אך התחזיות הן לביקוש הולך וגדל
לשמן הקיקיון ולמרכיביו, אשר ביחד עם עלית מחירי הדלק אמורים להמשיך ולדחוף את המחיר למעלה. המוצר, כמו רבים אחרים, אמנם חווה האטה קלה בעקבות המשבר העולמי, אך אנליסטים מעריכים כי כשיצא העולם מההאטה הכלכלית תהיה לכך השפעה ניכרת על מחיר הזרעים והשמן.
לשמן הקיקיון ולמרכיביו, אשר ביחד עם עלית מחירי הדלק אמורים להמשיך ולדחוף את המחיר למעלה. המוצר, כמו רבים אחרים, אמנם חווה האטה קלה בעקבות המשבר העולמי, אך אנליסטים מעריכים כי כשיצא העולם מההאטה הכלכלית תהיה לכך השפעה ניכרת על מחיר הזרעים והשמן.
קיקיון בר מניב 100 ק”ג זרעים לדונם, בתהליכי שיבוח הזרעים הגיעו כיום לייבול של 900 ק”ג לדונם.
ניתוח היתכנות כלכלי לגידול הקיקיון בערבה (טרום הפיילוט)
היזמים – החברה הכלכלית של חבל אילות תהיה היזם הראשי. הביצוע יעשה על ידי קיבוץ יוטבתה, -בעל הידע בגידול קיקיון באזור. במידה והגידול יוכח כמוצלח הוא יועבר לגידול ביישובי הערבה.
ניתוח זה מורכב משלושה מרכיבים משמעותיים: גידול ומכירה זרעים, מיצוי שמן ומכירתו והפקת ביודיזל ומכירתו לשוק הרכב המקומי.
עלות השקעה בשדה קיקיון הנה כ – 2320 שקל לדונם בתנאי הערבה הדרומית. עלות מכירת טון זרעים בשוק הנו כ- 600$. בגידול בתנאי הערבה ניתן לקבל כיום 900 טון זרעים לדונם, שמהווה הכנסה של 2000 ₪ לדונם. בקיזוז ההשקעה אנחנו כנראה נמצאים בהפסד של 300 ₪ לדונם. זה המקטע בו הפיילוט הנוכחי בודק אפשרויות של הוזלת עלויות גידול (כמו המעבר מטיפטוף ל”קו נוע”) וכן העלאת הייבול. כך שהעלאת הייבול ל1.2 טון זרעים לדונם והורדת העלויות בכ 200 ₪ לדונם יכולים להשאיר רווח נקי של 850 ₪ לדונם. חשוב לזכור כי בשנה יכולים לגדול שלושה מחזורים מה שיכול להשאיר 2550 ₪ רווח לדונם לשנה!
בהנחה שמדובר ב 5000 דונם כי אז מדובר על רווח של 1.2 מליארד ₪ בשנה שיתחלקו בין עשרה מקיבוצי האזור.
שלב מיצוי השמן מזרעי הקיקיון מעלה את ההכנסות בעוד 5% בשנה ויכול להוות שלב ביניים עד להקמת מפעל הביודיזל. הקמת מפעל ביודיזל לסדר גודל של 5000 דונם עלותו מליון וחצי עד שני מליון דולר השקעה כאשר בשוק נהוג לטעון כי מפעל כזה משפר את הרווחיות (אחרי תשלום עבור ההון) בכ-25% נוספים.
עלות השקעה בשדה קיקיון הנה כ – 2320 שקל לדונם בתנאי הערבה הדרומית. עלות מכירת טון זרעים בשוק הנו כ- 600$. בגידול בתנאי הערבה ניתן לקבל כיום 900 טון זרעים לדונם, שמהווה הכנסה של 2000 ₪ לדונם. בקיזוז ההשקעה אנחנו כנראה נמצאים בהפסד של 300 ₪ לדונם. זה המקטע בו הפיילוט הנוכחי בודק אפשרויות של הוזלת עלויות גידול (כמו המעבר מטיפטוף ל”קו נוע”) וכן העלאת הייבול. כך שהעלאת הייבול ל1.2 טון זרעים לדונם והורדת העלויות בכ 200 ₪ לדונם יכולים להשאיר רווח נקי של 850 ₪ לדונם. חשוב לזכור כי בשנה יכולים לגדול שלושה מחזורים מה שיכול להשאיר 2550 ₪ רווח לדונם לשנה!
בהנחה שמדובר ב 5000 דונם כי אז מדובר על רווח של 1.2 מליארד ₪ בשנה שיתחלקו בין עשרה מקיבוצי האזור.
שלב מיצוי השמן מזרעי הקיקיון מעלה את ההכנסות בעוד 5% בשנה ויכול להוות שלב ביניים עד להקמת מפעל הביודיזל. הקמת מפעל ביודיזל לסדר גודל של 5000 דונם עלותו מליון וחצי עד שני מליון דולר השקעה כאשר בשוק נהוג לטעון כי מפעל כזה משפר את הרווחיות (אחרי תשלום עבור ההון) בכ-25% נוספים.
תוצאות פיילוט גידול קיקיון בערבה
במיזם חדשני בו חברו יחד חברת “קיימא” לפיתוח זני זרעים, חברת ביופיול הישראלית ומו”פ ערבה דרומית, נערכו שורה של ניסיונות בשטח של 25 דונמים למשך שלוש שנים, אשר איששו את יכולתו של הצמח לגדול בערבה. תוצאות הניסויים הראו כי זרעים מזן 73 של חברת קיימא אשר הושקו במים מליחים בטיפטוף הניבו 850 ק”ג זרעים לדונם בשלושה מחזורים בשנה וקטיף ממוכן הוביל לפחת של 10% בלבד מהייבול. מספרים אלה גדולים משמעותית מגידולים אחרים בעולם. למשל ממוצע היבול בהודו עומד על 126 ק”ג זרעים לדונם ובסוריה, הנחשבת לשיאנית העולם, 200 ק”ג לדונם. לאור ממצאי הניסויים הללו הוחלט להרחיב את הפיילוט ולזרוע 300 דונם קיקיון בשטחי החקלאות של גד”ש יוטבתה תוך החלפת שיטת ההשקייה ל”קו נוע” מה שמוזיל את עלויות ההשקייה. גידולי קיקיון יהוו תחליף ראוי או תוספת לגידולי הגד”ש באזור, שרוחיותם מאד לא יציבה ואף יש שנים של הפסדים (בצל, דלעת וכו..) וצריכת המים שלהם גדולה מזו של הקיקיון: 1200 קו”ב לחצי שנה בבצל לעומת 800 קו”ב לשנה בקיקיון.
בישראל פועלות שתי חברות זרעים אשר השביחו את זרעי הקיקיון בצורה משמעותית. חברת קיימא היא אחת מהן, כיווני ההשבחה התמקדו בנינוס הצמח, מניעת נשירת הזרעים מהשיח והעלאת הייבול. היבול הגבוה בפיילוט נובע הן מהשבחת הזנים והן מהעובדה שהצמח מגודל בערבה כגידול רב שנתי.
בנקודת הזמן בה יהיו 5000 דונמים של שדות קיקיון בערבה, יקום השלב הבא של הפרוויקט – הקמת מתקן מיצוי שמן ומפעל ביודיזל לטובת התחבורה המקומית.
סיכום
התנאים בערבה הדרומית נמצאו כמצויינים לגידלוי הקיקיון, יש לקיקיון עדיפות על פני גידולי גד”ש אחרים בערבה שלהם צריכת מים גבוהה יותר ורווח כספי קטן בהרבה. השוק העולמי של הביודלקים וביודיזל מקיקיון בפרט נמצא בעלייה מתמדת כתחליף לדיזל, בעיקר בתחום התעופה תוך מימוש מדיניות של הפתחתת פליטות גזי חממה לאטמוספירה. פתוח תחום זה בחבל אילות מהווה נדבך נוסף בתעשיית אנרגיה בת קיימא המתפתחת באזור, כאשר בנסוף ל 300 דונמים של שדה סולארי בכל קיבוץ יהיו 500 דונמים של גידולי קיקיון לביודלקים. ענפים אלה מגוונים את מקורות ההכנסה באזור ומקטינים את התלות הגדולה שיש לקיבוצים בתמרים וברפתות. פעילות זו תייצר מקומות עבודה נוספים ותהווה אבן דרך משמעותית בפתוח התחום בארץ!! אין כיום בארץ גידול קיקיון מסחרי לשמנים וביודלקים ויש לקוות שהערבה תהיה פורצת דרך בתחום כפי שהיתה בתחום האנרגיה המתחדשת וחקלאות מותאמת תנאי קיצון ,שכמותם לא נמצא באף אזור חקלאי אחר בארץ.