הבנייה הקלה היא שיטה שנויה במחלוקת מבחינה אקולוגית. מצד אחד, נעשה בה שימוש בחומרים שאינם טבעיים וחלקם אף אינם מתכלים, מצד שני, היא מביאה יתרונות רבים כמו חסכון בעבודה, בהובלה ובחומר ומונעת פגיעה בקרקע.
בתחילת העבודה מתקינים מסגרת רצפה. אלה הן למעשה קלונסאות שעליהן יושבת מסגרת רצפה מברזל. על המסגרת הזו יושבת כל הקונסטרוקציה של המבנה. את המבנה מפלסים לפי הקרקע כך שנוצר רווח אוויר, בין המבנה ובין הקרקע. ברווח הזה מעבירים את כל התשתיות בצורה מאוד נוחה ואיכותית. מסגרת כזו חוסכת עבודות אפר שגם פוגעות בקרקע וגם דורשות כלי עבודה כבדים הפולטים אל האויר חומרים מזהמים.
את הבנייה בחוות ערנדל מנהל דני כהן, מייסד החווה, יחד עם האדריכל אודי בנימיני. הבנייה הקלה בחווה מיועדת להוות צימרים לאירוח. בני המשפחה מרגישים כי זהו סוג הבנייה הנכון ביותר עבורם ועבור המקום. לאחר לקיחת כל השיקולים, גברו היתרונות בצד החסרונות. “אנחנו לא מתביישים לעבוד עם חומרים שהם כביכול לא אקולוגים”. הכוונה היא לחומרי בנייה קלאסיים כמו טייח מינרלי, עץ לחיפוי, ברזל וקונסטורציות מפח, שבבניה אקולוגית כהלכתה, נחשבים ללא אקולוגים. “אנחנו חושבים שלא סתם המציאו אותם את החומרים הללו, המציאו אותם כי יש להם ערך מוסף שאין לאף חומר טבעי אחר. לפעמים המחיר שלהם לטבע הוא לא כזה גבוה. למשל, אם מתייחסים לנושא של תחבורה והובלות, שיש לו משמעות מאוד אקוטית ברמה האקולוגית של המבנים. בנייה מבוץ, שהוא חומר אקולוגי כהלכתו, מצריך לפחות שלוש משאיות עמוסות חרסית. בנוסף, דרוש טרקטור כדי לשנע את החרסית במהלך העבודה. את אלה אנחנו חוסכים, במיוחד ובעיקר כשמדובר באזור הערבה שהוא מרוחק ותובלה אליו וממנו היא ארוכה יותר. באתר כאן (בחוות ערנדל), משטח בנייה של 1200 מטר רבוע, יצאו פחות מ-2 טון פסולת. זהו נתון מדהים ביחס לבנייה קלאסית.
אכן הבנייה הקלה לא מצריכה הובלות רבות ולא מכונות סחיבה מאסיביות. היא גם לא מצריכה עבודות תחזוקה רבות לאורך השנים. השימוש בחומרים עמידים, גם אם תעשייתים, מאפשרת בנייה איכותית שמחזיקה לכ-50 שנים ויותר. לשם השוואה, בנייה בבוץ מצריכה מריחה של המבנה לפני כל חורף בשמן פשתן, וכל שנה עבודות תחזוקה לתיקון סדקים וחיזוק. עבודה היא רכיב יקר בעולם המערבי, בעיקר אם לא מדובר בעובדים מקומיים. החסכון בעבודה מהווה אם כן, גם חסכון כלכלי וגם אקולוגי.
אחת הנקודות היותר מעוררות מחלקות בכל הנוגע לבנייה הקלה היא השימוש בלוחות פוליסטרין מוקצף (קלקר) כחומר מבודד. הבידוד הינו נושא מורכב בפני עצמו, ואין בו אמת אחת. בבנייה קלה למבנה עצמו אין מסה תרמית, אבל שימוש בחומר כמו פוליסטרין מוקצף יוצר בידוד תרמי אדיר (כפי שנעשה בבתי קירור). מדובר בפלטה של 10-15 ס”מ היוצרת קיר דק מאוד, קל מאוד אך מבודד היטב. בידוד איכותי מביא לחסכון ישיר בחשמל כשמתבטל הצורך במיזוג אוויר עוצמתי. ה פוליסטרין המוקצף הוא אמנם חומר שלא מתכלה, אבל הגישה של בנייה קלה דוגלת שלכל דבר יש מחיר. למשל, במקומות מסוימים קיימת בנייה אקולוגית מצמיגים שמוטמנים בתוך הקיר כדי לחסוך בחומר. אמנם אלו צמיגים שכבר נעשה בהם שימוש והם מקיימים את הרעיון של Re-Use, אבל שימוש כזה בא במקום אחסון מאורגן מסודר ומקובל על התקינה התעשייתית. הצמיגים הללו יושבים בתוך קיר של בית שאנשים חיים בו, ושם מתפרק לאורך השנים לתוך האדמה. כהן מוסיף, “כל שיטה יש לה חסרונות ויתרונות. השימוש ב פוליסטרין מוקצף הוא מזערי, מדובר בפלטה של מספר ס”מ. ההשקפה שלי גורסת שמבנה כל כך קל, כמעט חסר מסה, אוורירי, לא יכולה להיות לו השפעה כל כך הרסנית. חשוב לזכור שהמבנה בסופו של דבר, צריך לקבל טופס 4 (אישורי בנייה תקינה) ואישור ממכבי האש, לכן לדעתי מדובר ברע במיעוטו”.
הקירות הפנימיים, התקרות והגג בערנדל עשויים פלטות של OSB (עץ גרוס). “חומר גלם נהדר, שאפשר לעשות ממנו הרבה דברים והכל עבודה עצמית”, מספר כהן, “את הקונסטרוקציות האלה מרכיבים בימים, רק עם מברגות. יש למבנה תוצאות מדהימות בעמידות הטרמית שלו, בעמידות לרעידות אדמה, עמידות בפני טרמיטים, והכל ניתן לעשות בעבודה עצמית, מאוד מודולרי, נותן חופש אדריכלי מלא”.
השפה האדריכלית הייחודית שיצרו כהן ובנימני, מהווה חלק חשוב בפרוייקט חוות ערנדל. המיקום הגבוה יוצר חשיפה גדולה של המבנים מהכביש (כביש 90) ולכן שמנו דגש ייחודי על השתלבות בנוף. “הבחירה בבנייה קלה נבעה בחלקה גם מההכרות שלנו עם המדבר והאופי של המקום. זה אדריכלות נוף יחד עם אדריכלות מבנה. המבנים פה מאוד משוגעים מבחינת ביצוע. יש פה לכל גג 16 מצולעים לא סימטריים, כך שכל קו הרקיע של המבנה מתמזג עם קווי הרקיע והצבעים מסביב. זה נראה כמו מצולעים לא סימטריים ומכל פינה שאתה מסתכל זה נראה טיפה אחרת. זה לא מקרה שגם אוהל בדואי נראה ככה. גם הוא רוצה להשתלב בתוך הסביבה שבה הוא נמצא וזה בדיוק מה שקורה פה. לבנות גג שיש בו זויות של 27.4 מעלות ועוד זוית של 29.3 מעלות בבנייה קלאסית, מבטון ועם קונסטרוקציות ברזל כבדות זה מבצע מגלומני על סף הבלתי אפשרי. בבנייה קלה זה קל, השיטה מאפשרת עבודה עצמית עם אדריכלות לא שגרתית.