אופטימיות סביבתית

פרופ’ רות דפריז, גיאוגרפית סביבתית מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, היא קול יוצא דופן בשיח הסביבתי. דפריז מתמחה במחקר על אופני ההסתגלות של כדור הארץ לפעילות אנושית והיא צופה באופטימיות שיימצא פתרון טכנולוגי למשבר האקלים.

תפיסתה של דפריז היא ליניארית, היא סבורה שבני אדם נתקלים בבעיה, ואז מוצאים לה פתרון. הפתרון הזה יוצר בעצמו בעיה חדשה, ואז הם מוצאים גם לבעיה החדשה, פתרון מלא תושייה. בשנת 2014 היא פירסמה על כך ספר, The Big Ratchet: How Humanity Thrives in the Face of Natural Crisis המַחְגֵר הגדול: כך משגשגת האנושות בפני משבר סביבתי.  מחגר הוא למעשה מעצור. הספר מתאר את האנושות בשני מישורים חופפים : יחסי האדם והסביבה והמישור הטכנולוגי. תאוריית המחגר היא תאורייה אופטימית על פיה האנשים מעוניינים להיות יותר יעילים ולכן ימציאו טכנולוגיות יותר יעילות, למענם ולמען הסביבה.

הטענה העיקרית בספר גורסת שהמצב הגרוע הנוכחי שבו בני האדם גרמו לזיהום כל חלקה טובה על פני כדור הארץ ולכך שהוא יתחמם יותר ויותר משנה לשנה – הוא לא נקודת הסיום של הסיפור האנושי. מתוך ניתוח העבר בפריזמה של בעיה־פתרון מצליחה דפריז להסיק מסקנות אופטימיות לעתיד. מבחינתה, אנחנו בסך הכל שרויים בעוד משבר שהאנושות יצרה, וכפי שהצלחנו לפתור משברי עבר, כמו הצורך להאכיל כל כך הרבה אנשים, שאת חייהם גם הארכנו, כך נצליח להתגבר גם על המהמורה הנוכחית. לשם כך יידרשו טכנולוגיות חדשות והפרדה מובהקת בין סביבה אנושית לסביבה טבעית, כדי שנפריע כמה שפחות לסביבה.

בניסיון לחתור אל עבר פתרון כולל יותר, דפריז ו–18 אקדמאים בכירים מרחבי העולם פירסמו ב–2015 את “המניפסט האקו־מודרני”. המסמך, פירט מדוע יש עדיין תקווה ומה יש לעשות. על פי המסמך ידע וטכנולוגיה המיושמים בחוכמה עשויים לאפשר עידן אנתרופוקן טוב ואינו מזיק לסביבה (אנתרופוקן הוא מונח מוצע לתקופה הגיאולוגית הנוכחית שבה לאדם יש השפעה על ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ).

ניתן לעשות זאת על ידי שיפור הטכנולוגיות והפרדת האדם מהטבע. למעשה מוצע אידיאל סביבתי ארוך־טווח שקורא לאנושות לכווץ את ההשפעה שלה על הסביבה ולהותיר יותר מקום לטבע. כל זאת מתוך שלילה של אידיאל אחר שלפיו חברות אנושיות יכולות לחיות ב’הרמוניה’ עם הטבע. המפתח להפרדת הפיתוח האנושי מהשלכות שלו על הסביבה הוא הגברת פעילויות אנושיות, בייחוד חקלאות, יצירת אנרגיה, שימוש ביערות והתיישבות אנושית, כך שינצלו פחות אדמה ויתערבו כמה שפחות בסביבה הטבעית. ההפרדה הזאת יכולה להתחולל באמצעות מגמות טכנולוגית ודמוגרפיות המשתלבות זו בזו.

לכתבה המלאה בהארץ:

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.8089136