המועצה אזורית חבל אילות היא המועצה האזורית הדרומית ביותר בארץ ובתחומה 12 יישובים, מתוכם 10 קיבוצים ושני ישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-2.2 מיליון דונם. עיקר ההתיישבות נמצא בעמק הערבה ובבקעת קטורה, כאשר שאר השטח אינו מיושב ומוגדר כשטחי צבא, שמורות טבע ומדבר.  גבולות המועצה: בדרום גובלת עם העיר אילת, במזרח גובלת עם הרי אדום השייכים לירדן, במערב עם מצרים ובצפון עם הערבה התיכונה. גובה השטח נע בין 300-600 מ’ באזור ההר המערבי, 100-300 מ’ בצפון הערבה ועד 0 מ’ במפרץ אילת. הרי אדום ממזרח לערבה, מתנשאים לגובה של 1500 מ’, מה שיוצר את המבנה הטופוגרפי של בקעת תמנע.

האקלים השורר באזור הוא אקלים מדברי קיצוני – חם ויבש, המתאפיין במחסור במים. כמות המים הנכנסת על ידי המשקעים, קטנה מכמות המים המתאדה מפני השטח ומהצמחייה. ממוצע המשקעים השנתי נע בין 20-25 מ”מ היורדים במשך מספר ימים מצומצם כאשר הם מתרכזים בשיטפונות. הקיץ יבש מאוד וניתן למדוד טמפרטורות של מעל  40°c. 

הצומח והחי אופייניים למדבר. בשטח נרחב מתחום המועצה האזורית חבל אילות, נמצאת שמורת הטבע בקעת תמנע. הצומח בערבה תלוי בגשמים, שמועדם וכמותם קשים לחיזוי. המים הם הגורם המשפיע ביותר על אופי הצומח ופריסתו. חשיבותם של גורמים כמו סוג סלע, קרקע וטופוגרפיה היא משנית. תנאי האקלים במדבר קשים וכמות המזון העומדת לרשות בעלי החיים מעטה, לפיכך כמות בעלי החיים במדבר קטנה. קיימת תחושה כי במדבר אין הרבה בעלי חיים, וזאת כתוצאה מכך שרוב בעלי החיים הם ליליים ואיננו נתקלים בהם. 

האזור, המרוחק ממרכז הארץ, אינו מחובר לרשת המים הארצית. המים לשתייה מותפלים ממי תהום מליחים שבערבה ע”י מתקן התפלה של חברת מקורות, והמים להשקייה- משימוש ישיר ממי התהום הטבעיים, וממי ביוב שמגיעים מאילת. 

עיקר כלכלת תושבי האזור מבוססת על חקלאות מתקדמת ומודרנית. מטעי תמרים, בעיקר מזן מג’הול, גידול ירקות, משק חלב  וחקלאות ימית. הזרוע הביצועית בתחום החקלאות היא “ערדום”-מפעלים אזוריים, העוסקת בתחום הייצוג של החקלאים מול גורמים חיצוניים ומטפלת בשיווק, פיתוח שטחים ומים, הובלות, אריזה, מו”פ ועידוד יזמות.

החברה הכלכלית היא הזרוע הכלכלית של המועצה האזורית. היא עוסקת בחיפוש ואיתור הזדמנויות עסקיות ליצירת תשתיות כלכליות איתנות לתושבי האזור. החברה מנהלת מגעים שוטפים עם יזמים בתחומים  כלכליים שונים, תוך שמירה על אינטרסים כלכליים וסביבתיים על פי מדיניות המועצה ותושביה. החברה מלווה את הקמת הישוב הקהילתי באר אורה ופיתוחו, מנהלת את פארק תמנע ומפעילה את אתר איסוף הפסולת בנימרה.

המועצה דוגלת בחזון “אנרגיה מתחדשת”. החברה לאנרגיה מתחדשת אילת אילות הוקמה על מנת לממש  את החזון האזורי. בעבודתה מתמקדת ביצירת תשתיות לאנרגיה חלופית, מגייסת תמיכה ממשלתית וחיצונית ליצירת שדות ניסוי וגיבוש מערכת כוללת ליצירת אנרגיה ושמירה על איכות הסביבה ויצירת תחומי עניין ומקומות עבודה מאתגרים וחדשניים (חבל אילות, ח”ת)

בערבה הדרומית יש קרינה מהגבוהות בעולם. הקרינה מגיעה לאלפיים מגה וואט למ”ר. שיעור זה משתנה עם עונות השנה והוא החזק ביותר בקיץ. עוצמת הקרינה אינה אחידה ותלויה במיקום ובטופוגרפיה. עוצמת קרינה גבוהה זו מושפעת בעיקר מזווית הקרינה של השמש (שהיא הגבוהה ביותר ביחס לאזורים אחרים בארץ בגלל המיקום הדרומי של האזור), מכמות השטחים החשופים, שהיא גבוהה ביותר באזור, ומכמות העננות והאבק באטמוספירה.

צריכת החשמל הכוללת בישראל הייתה בשנת 2011 11,000,000 מגה ואט. הצריכה באילת ובחבל אילות הגיעה באותה שנה ל 150 מגה ואט. הצריכה הנמוכה יחסית באזור זה קשורה בגודל קטן של אוכלוסיה ובמיעוט מפעלים תעשייתיים שצורכים הרבה אנרגיה. באזור נכון לשנת 2014, מיוצרים 104 מגה ואט חשמל סולארי לשעה. כמות זו מהווה 64% מכלל צריכת החשמל בשעות היום באילת והערבה. שאר האנרגיה בערבה מסופקת מחשמל המגיע מאזור אשקלון בקווי מתח גבוהים או בתחנת גיבוי הפועלת בסולר באזור אילת. (מוריס, 2012)

בשנת 2008, חל”צ (חברה לתועלת הציבור) האנרגיה המתחדשת אילת אילות החלה את פעילותה. היא הוקמה בשל עניין משותף בפיתוח בר-קיימא מקומי, כתגובה להתחממות הגלובלית ובעקבות זיהוי הצורך בשימוש במשאבים מקומיים. המשאבים הטבעיים של האזור, אור השמש השופע והמרחבים הפתוחים, הובילו לחלום לפתח את האזור ולהפוך אותו למרכז בין-לאומי לקיימות לייצור טכנולוגיות מתחדשות ולחדשנות. 

החברה הוקמה על מנת לקדם את האנרגיה המתחדשת כמנוף לפיתוח אזורי בערבה הדרומית ואילת. בעקבות פיתוח אזור אילת והערבה, האזור יהפוך למקור תעסוקתי של עבודות שונות בתחום האנרגיה המתחדשת, מקום מחקר ופיתוח תכניות הכשרה ותכניות אקדמיות. שינוי רב-מערכתי ומהותי זה של האזור, במיוחד מבחינת אפשרויות התעסוקה, ימשוך גם יזמים עסקיים רבים (אילת-אילות, ח”ת).

מאמר זה נכתב ע”י גל ספיר, במסגרת עבודת חקר מונחת ע”י מנכלי”ת אילת-אילות דורית בנט. ינואר 2016.