כיצד ניתן לממש את מכסת האנרגיה מפסולת ולמנוע בכך הטמנה?

המדיניות המרכזית של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת היא כי יש צורך להפחית את כמות ההטמנה, מתוך תפיסה כי ההטמנה אינה חלופה ראויה לטיפול בפסולת. הירארכיית הטיפול בפסולת, כמו ביתרת העולם המערבי, מתבססת על תעדוף של חלופות הטיפול בפסולת לפי הסדר הבא: הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור, הפקת אנרגיה מפסולת שאינה בת מיחזור, ורק לבסוף הטמנה. באופן עקרוני, מדיניות המשרד היא כי אנרגיה מתחדשת מפסולת תתאם את הגדרות הדירקטיבה האירופית לעניין זה. כלומר, אנרגיה מפסולת תוגדר כאנרגיה מתחדשת אם, ורק אם, היא מופקת מביו מסה, קרי פסולת פריקה ביולוגית. המשרד מדגיש כי באירופה יש תעריף מועדף רק לאנרגיות מתחדשות, קרי מביומסה בלבד. הפקת אנרגיה מפסולת תתבצע לפי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, תוך עמידה בתנאי פליטות וסביבה המוגדרים על ידינו, התואמים את הסטנדרטים הבינ”ל. יש לציין, כי באשר להפקת אנרגיה מפסולת שאינה מקור פריק ביולוגית, קיים באירופה מיסוי על הפליטות.

לפי החלטת הממשלה מ- 17/7/2011 בנושא זה הוקצתה מכסה של 210 מגה וואט אנרגיה מביומסה כאשר מתוכה כ- 160 מגה וואט לייצור ביוגז באמצעות טכנולוגיית עיכול אנאירובי, ו-50 מגה וואט נוספים להפקת אנרגיה מביומסה, מביוגז ומפסולת. היעילות הסביבתית של הטכנולוגיה נעוצה בכך שהיא מנצלת באופן מיטבי את הפסולת הפריקה ביולוגית, ומפיקה ממנה הן אנרגיה והן תוצרים (בוצה), אשר מיועדים לקומפוסטציה. המשרד היה שותף בקביעת תעריף ההזנה לחשמל המופק מביוגז, יחד עם רשות החשמל ואישר לאחרונה מענקים בהיקף של כ-100 מיליון ש”ח לטכנולוגיות של עיכול אנאירובי וקומפוסטציה. המשרד מכוון לכך שאנרגיה מתחדשת תהיה מפסולת ממקור אורגני והוא מסיים לגבש בימים אלו את מדיניותו הסופית באשר לאלו סוגי פסולות הוא ממליץ להפנות לטיפול זה. מדיניות המשרד היא כי פסולת ביתית צריכה להיות מופרדת במקור על מנת שהכדאיות הכלכלית למיחזור תהיה גבוהה ככל שניתן. הפסולת הנותרת, שאינה ברת מיחזור הן כלכלית והן טכנולוגית תופנה לייצור אנרגיה כחלופה מועדפת על פני הטמנה. 

בהגיענו להתמודד עם סוגיית ההשבה יש בראש ובראשונה לפעול ליישום מדיניות סביבתית כוללת של “ניהול חומרים” בשוק הפסולת דהיינו, לתעדף הפחתה במקור, שימוש חוזר ומיחזור של פסולות ברות מיחזור. פסולות שאינן ברות מיחזור בשל ישימות טכנולוגית נמוכה או בשל היעדר כדאיות כלכלית, יופנו להפקת אנרגיה בשיטות מתקדמות best available technology ותחת תנאים סביבתיים מחמירים, כפתרון מועדף על פני הטמנה.

נתוני כמויות פסולת בישראל – פילוח לזרמים והערכות 2015-2025: 

באתר באנגלית הטבלה הפוכה – לצפייה באתר בעברית

** הכמויות מתייחסות לטון ביום
הנחות:
1. גידול שנתי בכמויות הפסולת 3%, כאשר כל תושב מייצר כ-1.9 ק”ג ליום
2. כמות פסולת אורגנית מחושבת כ-30% מסך הפסולת המיוצרת

סדנה

במהלך הסדנה נידונו היבטים שונים של נושא הפקת אנרגיה מפסולת שלא ניתן למחזר ולמנוע בכך הטמנה. המשתתפים הצביעו על החסמים הבאים:

• חוסר וודאות של יזמים באשר לתקני פליטה שיחייבו אותם במתקני הפקת אנרגיה מפסולת וחוסר אחידות בדרישות הסביבתיות והסיבות לכך; 
• אין ליזמים כתובת אחת או רשימת דרישות כוללת שתקל על היזם להבין מה עליו לעשות ולמי עליו לפנות כדי לצאת לדרך;
• למדינה אין יכולת להתמודד עם טכנולוגיות לא מוכחות או עם טכנולוגיות מורכבות, היברידיות וכו’;
• עדיין אין תעריף להפקת אנרגיה מתחדשת במתקנים תרמיים;
• קיימים מגוון רב של חסמים תכנוניים, ביניהם:
  • התנגדות הציבור (NIMBY – not in my back yard) 
  • המרחק הגדול בין העיר, בה נאספת הפסולת העירונית, לבין מתקן ההפרדה הופך את ההפרדה לבלתי אפשרית;
  • התנגדות רשויות מקומיות להקמת מתקני טיפול באזורי תעשייה, למרות שתיקוני החקיקה האחרונים מאפשרים זאת;
• אין תהליכים ברורים להקמת מפעלי חלוץ;
• לא קיימת תקינה/תכנון לפסולת לא מופרדת;
• מחיר ההטמנה נמוך מידי גם אחרי העלאת ההיטל;
• לא קיים איסור הטמנה של חומר אורגני;
• בתוך מדיניות ענפה לקידום מיחזור אין סייגים לפסולת שאינה ברת מיחזור. צריך במדיניות התייחסות והחלטות לגבי פסולת שאינה ברת מיחזור ושאריות מיחזור.

פתרונות

במהלך הסדנה הועלו ונידונו פתרונות לחלק מהחסמים הנ”ל. להלן רשימת הפתרונות אשר יש להעביר להמשך בחינה ע”י כלל הגורמים וגם על ידי המשרד להגנת הסביבה: עבודת מטה בין-משרדית למציאת מסלול יעיל לקידום טכנולוגיות חדשות. יש להקים מנהלת שתקלוט אדם/יזם ותסביר לו את כל התהליך שיש לעשות ומה הוא יכול לקבל. יש לאפשר או לעודד הקמת מתקני חלוץ כדרך לקידום ויישור תהליך קביעת התקנים. לדוגמה: מתקני חלוץ עבורם ייקבע תעריף חשמל טנטטיבי ודרישות סביבתיות מקלות לצורך בחינה. הפיכת התושבים לשותפים פעילים בהקמת המתקנים תביא להקטנת ההתנגדות שלהם ולפתרון לסוגיית ה-NIMBY.

משתתפים:

אופירה איילון- ראש תחום סביבה מוסד שמואל נאמן // אילן סתוי – מרכז מדע, ים המלח והערבה // אלה שטראוס – ראש תחום כימיה, אנרגיה, חומרים- משרד המדע // אסף ספיר- יזם ערבה ירוקה // אסף אדמון- מנהל היחידה לאיכות סביבה (חבל אילת אילות) // גדי אלקלעי- יוטבתה // דב קדישאי- מנכ”ל קבוצת ערדום // דורית בנט, פורום אילת-אילות // נחום יהושוע- משרד להגנת הסביבה // עזריאל פילרסדוף- נשר // עינת אברהם- יועצת חינוכית מנהלה // עלאא פחורי – ראש תחום ייצור, רשות החשמל // פנחס דורון- CTO, אאורה-סולאר // שלמה יגר- יזם באנרגיה מתחדשת